מיסוי עובדי ניקיון זרים – היטל מעסיקים 20% וביטול נקודות הזיכוי

ארגון חברות הניקיון בישראל  נדרש לטפל בנושא  שומות מס כבדות שהוטלו על מס’ גדול של חברות ניקיון אשר העסיקו ועדיין מעסיקות עובדי ניקיון זרים מאריתריאה וסודן ואשר נחשבו לכאורה כ כמבקשי מקלט /פליטים פוליטיים /מהגרי עבודה וכל הגדרה אחרת .הארגון רואה בסוגיה זו בעיה רוחבית וחוצה ארגון הגם שיש חברות ניקיון בארגון אשר נמנעו/נמנעות מלהעסיק עובדים אלו.

הארגון נפגש לפני כחודש עם סגן שר האוצר ח”כ איציק כהן. וביום 3.3.2016 נפגשנו עם מר ערן יעקובי, המשנה למנהל רשות המיסים ועם מר פואד ג’ודו ,מנהל אגף הניכויים ברשות המיסים  והצגנו  רקע ואת הנושא  כדלקמן :

החובה לתשלום היטל בגין העסקת עובד זר על ידי מעסיקו, נקבעה בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (“חוק ההבראה“). שיעור המס שנקבע דאז היה “8% מסך כל ההכנסה של עובד זר”. במשך השנים עלה שיעור ההיטל בהדרגה, תחילה ל-10% ובהמשך ל-20%, הוא שיעור ההיטל בגין העסקת עובד זר נכון לימים אלה.

התכלית של ההיטל בגין העסקת עובדים זרים, שפורטה ונומקה באופן עקבי בחקיקה, היא ייקור עלות העסקת עובדים זרים, על מנת להקטין את התמריץ להעסקתם של עובדים זרים, זאת מתוך הנחת יסוד שעובדים אלה תופסים את מקומם של עובדים ישראלים.

החל מאמצע שנות ה-2,000 נכנסו לישראל עשרות אלפי פליטים/מסתננים/מהגרי עבודה ממדינות אפריקה (בעיקר אריתראה ודרום סודן).

בחודש אוגוסט 2009 החליט משרד הפנים, בעקבות עתירה שהוגשה לבג”ץ (בג”ץ 5616/09), להורות כי לא ניתן להרחיק את המסתננים לארץ מוצאם וכי תתאפשר שהייתם בכל האזורים בארץ.

ההנחה ששררה במשק בעקבות החלטה זו הייתה שהמסתננים זכאים גם לעבוד ולהשתכר בישראל. האכסניה הטבעית והזמינה ביותר להעסקת המסתננים היו חברות שירותי הניקיון.

עם זאת, שררה בענף הניקיון ובכלל משק אי וודאות בנוגע לחוקיות העסקתם של המסתננים, שכן עובדים אלה אינם בעלי ויזת עבודה ולכאורה אסור להעסיקם. אולם, העסקת המסתננים קיבלה רוח גבית מן העובדה שמשרד התמ”ת והפנים הותירו ב”עצימת עיניים” העסקת מסתננים ולא הפעילו סמכויות אכיפה למניעת העסקתם.

 

כמו כן חברות ניקיון רבות הצטיידו בחוות דעת משפטיות וחשבונאיות ממשרדים מכובדים שקבעו שהעסקת מסתננים מאפריקה היא חוקית וכי על העסקת המסתננים לא יוטל מס עובדים זרים.

בעקבות חוות הדעת והרושם שנוצר מהיעדר האכיפה הממשלתית, חברות שירותי ניקיון קלטו לעבודה אלפי מסתננים. העסקת המסתננים נעשתה אפוא בתום לב ומתוך אמונה שהעסקתם חוקית ואינה חייבת בהיטל לפי חוק ההבראה. יש לציין שחברות הניקיון לא תמחרו את עלות ההיטל בהצעות המחיר למזמיני השירותים, שכן סברו כאמור שהיטל זה אינו חל לעניין העסקת מסתננים.

 

אלא שבשנת 2010 ואילך מס הכנסה החל להוציא שומות ניכויים לחברות ניקיון  שהעסיקו מסתננים מאפריקה, אשר חייבו את המעסיקים בתשלום היטל עובדים זרים בגין העסקת המסתננים. בעקבות שומות אלה הוגשו סדרה של ערעורים לבתי המשפט המחוזיים.

 

חברות הניקיון טוענות  כי אין לראות במסתננים מאפריקה כ”עובדים זרים” לעניין חוק ההבראה, מכיוון שמדובר במבקשי מקלט ששוהים בישראל שנים ארוכות מכוח החלטת ממשלה לאי-הרחקתם, ויש לראות בהם למעשה “תושבים” לעניין דיני המס.

בתי המשפט המחוזיים דחו באופן עקבי את טענות מעסיקים בענפים דומים וקבעו באופן נחרץ שמסתננים מארצות אפריקה הם “עובדים זרים” לכל דבר ועניין והמעסיקים חייבים בתשלום היטל עובד זר בגין העסקתם (ראו ע”מ 37101-10-11 רצון נ’ מס הכנסה נ’ פקיד שומה נתניה (מיום 17.9.2014); ע”מ 58167-12-12 ג. ארזים ניהול ותפעול בע”מ נ’ פקיד שומה אילת (מיום 28.10.2014).

פסיקה זו של בית המשפט המחוזי אושררה בפסק דין של בית המשפט העליון מיום 6.7.2015, אשר דחה את הערעורים על החלטות בית המשפט המחוזי וקבע כי העסקת מסתננים מאפריקה מחייבת בתשלום ההיטל (ע”א 7553/14 רצון נ’ מס הכנסה פקיד שומה).

כתוצאה מההתפתחויות שפורטו לעיל, מוצאות עצמן חברות שירותי ניקיון רבות בפני איום קיומי ממשי. חברות ניקיון אלה, חשופות לשומות ניכויים שעלולות להגיע לסכומים אסטרונומיים בגובה מיליוני שקלים. חברות רבות לא יוכלו לשאת בתשלום סכום כזה והתוצאה הבלתי נמנעת תהא סגירת העסק.

ההחלטה המתבקשת היא מתן פטור למעסיקים בענף הניקיון מתשלום ההיטל, ובכל מקרה מניעת “התחשבנות לאחור” עם מעסיקים בענף הניקיון לעניין היטל העובדים הזרים בגין השנים הקודמות, שכן התחשבנות זו תוביל כאמור לקטסטרופה בענף.

 

סיכום הדברים :

הצלחנו להביא את הנושא באופן מפורט ומקצועי בפני רשות המיסים ,הצגנו את המצוקה הקשה וביקשנו בכל לשון של בקשה להתחשב ולהקל עם חברות הניקיון בביקורות הניכויים ככל האפשר , הובטח לנו כי יהיו הקלות בנושא קנסות וריביות אך הובהר לנו באופן חד משמעי כי לאף שר /פקיד אין כל סמכות בחוק לבטל /למחוק שומות וחובות וכי גביית המיסים בגין ההיטל היא מכוח חוק ספציפי ולכן הדרך היחידה שרשות המיסים פועלת היא באמצעות החוק ו/או שינויי חקיקה .

ועם זאת לעניות דעתי ולתחושתי ,המפגש הפרונטאלי הזה עם האנשים הכי בכירים ברשות המיסים והמטפלים ספציפית בנושא זה ,לרבות הפגישה עם סגן השר  יתרמו להגברת המודעות למצוקת החברות וגם יתרמו להרחבת שיקול הדעת של מפקחי המס בבואם לביקורות ניכויים אצל חברות הניקיון בסוגיה זו .

המלצות הח”מ  לחברות הארגון  :

1.בהיעדר תשתית חוקית וארגונית הולמת לקיום החוק ודיני העבודה ,יש להימנע ככל האפשר מהעסקתם של עובדים אלו .

2.עתה ברור כי אין להסתבך ואין להישען יותר על חוות דעת כאלו ואחרות ,יש לשלם מידי חודש את היטל המס בשיעור 20% ולבטל את נקודות הזיכוי לעובדים אלו .

3.יש לשתף את מזמיני השירות אשר אצלם מועסקים עבדים זרים בסוגיה זו ולנסות לגבות מהם את עלות ההיטל – 20% ככל שהם מעוניינים כי עובדים אלו ימשיכו לנקות את חצרותיהם .

4.יודגש כי ,על פי סעיף 28 לחוק הגברת האכיפה יש לשקף ולפרט את כל עלויות השכר של קבלן השירות וכן את העלויות הנוספות , ככל שמועסק עובד זר אשר מזמין השירותים יודע על היותו זר הרי שיש לשקף מולו את ההיטל שאם לא, הרי שכנראה מתקיים פה ” חוזה הפסד !

5.יודגש כי , עובדי הניקיון הזרים זכאים מכוח תחולה טריטוריאלית לקבלת כל התנאים הסוציאליים המנויים בחוק, בדין ובהסכם הקיבוצי בענף הניקיון . כל תשלומי הזכויות נבדקים /ייבדקו על ידי בודקי השכר ואגף האכיפה של משרד הכלכלה .

 

      

       בכבוד רב,

עו”ד אילן שמעוני, יו”ר