מפגש מפתיע בין רכזת הקואליציה להעסקה ישירה ויו”ר איגוד חברות הנקיון.

שיחה בנושאי הליבה – מפגש מפתיע בין רכזת הקואליציה להעסקה ישירה ויו”ר איגוד חברות הנקיון. אורנה עמוס, ממובילות המאבק לקליטת עובדות ניקיון להעסקה ישירה, הופתעה כשהוזמנה לפגישה עם אילן שמעוני, יו”ר איגוד חברות הקבלן בתחום. כשנפגשו, נוצרה בין השניים שיחה מעמיקה והרבה חוסר הסכמה אך גם מסר משותף: האחריות היא על קובעי המדיניות

מאת ניצן צבי כהן עדכון אחרון: 25.04.2017, 7:38

בקצה המסדרון בקומה השנייה של בניין המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון, ישנו חדר, עמוס ציוד הפגנות, שלטים, פליירים ודגלים. החדר הזה הוליד כמה מהמאבקים המתוקשרים והמוכרים ביותר כנגד תופעת ההעסקה הקבלנית, אשר גם הולידו את הקמת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה – ובראשן המאבק לאיגוד עובדות הניקיון של האוניברסיטה שהחל ב-2005. זו הייתה התפאורה לפגישה סוערת שנערכה אמש בין יו”ר איגוד חברות הניקיון אילן שמעוני, עמיר נאור מנכ”ל האיגוד ורכזת הקואליציה אורנה עמוס. את הפגישה יזמו אנשי חברות הניקיון, ועמוס בפליאה מסוימת ובסקרנות גלויה נעתרה. “המטרה היא שתכירי מי אנחנו ומה המטרה שלנו, אני חושב שצריך לקיים שיח” אמר שמעוני, “ייתכן שלא נסכים בשום דבר על שום דבר”.

ארגון חברות הניקיון בישראל קם בשנת 2012 “חשבתי שצריך לעשות שינוי תודעתי בתחום שלנו” הסביר שמעוני. הצעד הגדול ביותר שביצע הארגון היה חתימת הסכם קיבוצי ענפי ביולי 2013 מול ההסתדרות, אשר הורחב גם בצו הרחבה כך שיקיף את כלל עובדי חברות הניקיון במשק. “הסכם קיבוצי נאור שמשקף גם את החוק החדש, וגם את המחאה החברתית והשינויים והתמורות בחברה הישראלית, עם צו הרחבה. חוץ מהתובנות הכלכליות שלו, הוא גם סתם את כל הפרצות והקומבינות שהיו מנת חלקם לא רק של קבלני השירות אלא גם של מזמיני השירות” הוא אומר. כיום מונה הארגון כ-130 חברות המעסיקות למעלה מ-45 אלף עובדים.

04-%d7%a8%d7%95%d7%97%d7%912%d7%a7%d7%a8%d7%91-%d7%98%d7%99%d7%98%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%9d

קרב הטיטאנים – אורנה עמוס מול אילן שמעוני (צילום: דבר ראשון)

“אני חושב שהעסקה ישירה זה הדבר הנכון, ככל שאנחנו מדברים על העסקה אותנטית, לא פוגענית, וכשמדובר על עובדים בליבת העיסוק. אני מרחיב את ליבת העיסוק כמה שאני יכול, ואני חושב שניקיון הוא במקרים בודדים ליבת העיסוק” מבהיר שמעוני. לדבריו ישנם מקומות בהם שירותי הניקיון הם אכן בליבת העיסוק. הוא מקבל את ההיגיון מאחורי קליטת עובדי הניקיון בבתי החולים בדומה למתווה ניסנקורן כחלון, ומציין שבעיניו גם בענף המלונאות הניקיון נמצא בליבת העיסוק. ” אם לחברת הייטק למשל יש חדר נקי שזה קודש הקודשים כחלק ממערך הייצור – אני חושב שגם היא צריכה לרכוש מיומנות ולקחת אחריות באופן אישי על הנושא”. לשיטתו, ניקיון “זה דווקא המקצוע, אולי היחידי, שיש לו הצדקה אמתית להעסקה שאינה ישירה – אלא דרך מה שאת מכנה ‘קבלן’ – ואני מתנגד לכך”.

מדובר בוויכוח מרכזי בסוגיית הגדרת היקף ההעסקה הקבלנית בישראל. עמוס שוללת את ההפרדה בין ‘מקצועות ליבה’ וכאלו שאינם ב’ליבת העסק או החברה’ כהפרדה מלאכותית. “מישהו הגדיר מה ליבה ומה לא. מבחינתי עובדת הניקיון זה ליבה – גם בבית חולים גם באוניברסיטה, גם בחברת ההיי-טק וגם אצלי בבית. זה מקצוע נדרש ומקצועי, ולכן היא בליבת העסק והארגון. הפרופסור באוניברסיטה לא יכולה ללמד בכיתה או במעבדה מלוכלכת. היא חייבת את עובדת הניקיון, ולכן היא ליבה. אני מסכימה שאם צריך לנקות פעם בחמש שנים את הביוב באוניברסיטה – אין צורך להחזיק במחלקה לניקוי ביבים – לזה אקח חברת קבלן שתבוא, תנקה ותלך הביתה”. לדבריה התפיסה שמבקרת העסקה קבלנית במקצועות המוגדרים כ’ליבה’ ומקבלת אותה במקצועות אחרים, היא תוצאה של התפשטות אופן ההעסקה הקבלני גם למעמד הביניים. “היה נוח להוציא מהליבה את מי שהם חלשים מלכתחילה. ההפרדה הזו נוצרה כי פתאום הילדים שלנו שהלכו ללמוד הנדסה באוניברסיטה – הפכו גם הם לעובדי קבלן”.

“אני חושב שלקרוא להעסקה ישירה של עובדי ניקיון בכל מחיר – יש לזה משמעות אחת – הכחדה של המקצוע. כי אף אחד לא יעשה שום מחקר ופיתוח על חומרי הניקיון ועל המקצוע” מסביר שמעוני. לדבריו ניקיון במאה ה-21 הוא עניין מורכב בהרבה מדלי וסחבה, ויש חשיבות לפיתוח התחום – הן ברמת החומרים, הטכניקה, והטכנולוגיה והן במישור של התמקצעות בניהול צוותי ניקיון. “לפני 30 שנה הניקיון היה פחות טוב? מישהו עשה בדיקה על איכות השירותים המופרטים?” תוהה עמוס. לדבריה מעולם לא נעשה מחקר משווה שמוכיח שיש הבדל איכותי בשירות לפני ואחרי הפרטה – לא לטובה ולא לרעה. היא מספרת שדווקא מהניסיון שנרכש בקניון דיזינגוף סנטר שהעביר בשנת 2011 את עובדות הניקיון בו להעסקה ישירה, נמסר לה שחלה דווקא ירידה בכמות ההחלקות והתלונות על לכלוך. היא מניחה על השולחן הצעה – לעשות יחד מחקר השוואתי בנושא באמצעות חוקר מוסכם על שני הצדדים.

באשר לתנאי ההעסקה, שמעוני סבור כי העסקה תחת ההסכם הענפי שנחתם עבור עובדי חברות הניקיון, עדיפה ברוב המקרים לעובדים מהעסקה ישירה בחברות שלא באמצעות הסכם קיבוצי. הוא אפילו מביע חשש שמעסיקים מסוימים עשויים לבצע קליטה להעסקה ישירה שבפועל לשמש אותם להרעת תנאי העובדים. במסגרת צו ההרחבה הענפי, החל על עובדי חברות הניקיון בלבד – זכאים העובדים לקרן השתלמות בהשתתפות מעסיק מקסימלית, להפרשות פנסיוניות מוגדלות באופן משמעותי, להגדלת שווי דמי ההבראה וכו’. בעת חתימתו קבע ההסכם גם הגדלה של שכר המינימום בענף, אולם נכון להיום לאור עליית שכר המינימום הכללי במשק אל מעל למה שקבע צו ההרחבה, אין היום בענף שכר מינימום ענפי ייחודי. כמו כן סבור שמעוני שהחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, המטיל את האחריות לזכויות עובדי הקבלן גם על מזמיני השירות וקובע את חובת המדינה לפקח על מימוש זכויות אלה של עובדי קבלני השירותים בשירותה מצמצם אף הוא את האפשרות לפגוע בזכויות העובדים.

“אני באופן אישי לא מאמינה באכיפה. לא כי אני לא חושבת שהמדינה צריכה לאכוף אלא כי המדינה הפריטה גם את מנגנוני האכיפה, והיום יש גם חברות לאכיפה”. לדבריה המדינה חוששת גם מהגברת האכיפה באופן שעשוי לכונן גם מצבים משפטיים של יחסי עובד מעביד בינה לבין עובדי הקבלן שבשירותה. “מלבד זה – הרבה מהפרת הזכויות שאנחנו פוגשים בשטח בכלל לא מופיעה בתלוש השכר, גם בתחום שלכם וגם בתחומים אחרים. יכול רואה החשבון או העו”ד להסתכל ולראות שהכול בסדר אבל בשטח קורים דברים שונים בתצורות שונות ומגוונות”. דוגמאות לכך הן רישום לא תקין של שעות עבודה ושעות נוספות, הגברת עומס העבודה, ביצוע מניפולציות שונות על חישוב דמי הנסיעה ורישום כוזב של שווי המתנות לחג. לדבריה גם הבדיקות המבוצעות נעשות פעמים רבות על בסיס מדגמי בלבד, שמקטין אף יותר את היכולת לזהות ליקויים. “הדו”ח האחרון בנושא מעלה כי הקבלנים מוצאים את הדרך להגדיל את שורת הרווח שלהם גם בדרכים שמחוץ לספירה החוקית – וזה דו”ח מדינתי שהם עשו כחלק ממנגנון האכיפה שהתפתח סביב לעניין”, התייחסה עמוס לבדיקה שביצע מערך הביקורת של החשבת הכללית באוצר, שהקיפה 11% בלבד מעובדי קבלני השירות בניקיון, שמירה והסעדה בשירות המדינה – ומצאה הפרות שכר בשיעור של 2.7 מיליון שקלי.

“הבעיה היא המדיניות, ואני מטפלת רק בקובעי המדיניות. האנשים שמחליטים איך יועסקו האנשים במוסדות הציבוריים ואולי גם הפרטיים הם קהל היעד שלי לשינוי, כשהדאגה שלי היא לעובדים” אומרת עמוס, “לכן גם מעולם לא הפגנתי מול חברת קבלן, או מי שעושה מיקור חוץ כמו עמותות וכו’. בעיני אתם לא הבעיה ולא הפתרון”. הפניית האצבע המאשימה כלפי קובעי המדיניות, משותפת דווקא הן לעמדת הקואליציה והן לעמדת איגוד חברות הניקיון, הגורס כי המדינה באמצעות מכרזיה משטחת את שכר עובדות הניקיון לשכר המינימום – וזאת על אף שישנו כיום חוסר של כ-10,000 עובדים בענף. “אנחנו נאבקים היום על זה שהריבון מכוון את המכרזים כך שעובדי הניקיון לעולם יסתפקו בשכר מינימום” מסביר שמעוני, “הניסיון להפוך את שכר המינימום לשכר גנרי לשירותי ניקיון הוא ניסיון מרושע שבא מהריבון, וזולג גם למקומות מקודשים כמו האקדמיה. דווקא בשנים האחרונות, במיוחד בשנתיים האחרונות זו שעתם היפה של עובדי הניקיון להרוויח הרבה כסף, כיוון שמבחינת היצע וביקוש הם יכולים בנקל להרוויח יותר – אבל יש למעלה צרכן מדינתי שכל מה שהוא עושה זה לכוון את המכרזים כך שהעובדים יישארו על שכר מינימום. העוול לא נובע מהעסקה ישירה או עקיפה, אלא מהרצון להקטין את ההוצאות”.

“לא ייתכן שעובדת ניקיון באוניברסיטה תבוא יום יום לעבודה ותנקה את המעבדה, הכיתה והמשרד של הפרופסור שהילדים שלה זכאים ללמוד פה בחינם, ולמרות שהיא עובדת 30 שנה הילדים שלה לא יהיו זכאים לכך. היא לא תוכל להחליף ספר בספריה, או להיכנס לבריכה כמו יתר העובדים. היא לא תקבל מתנות לחג. זה בעיניי אי שוויון – דבר שמגדיל פערים בחברה הישראלית ומערער את מרכיב הסולידאריות” מדגישה עמוס את עמדתה. “הקואליציה מקדמת העסקה ישירה מתוך תפיסה שבהעסקה ישירה העובדים יהיו מאוגדים יחד עם חבריהם לעבודה תחת הסכם קיבוצי משותף ולא נפרד, כשמרכיב הסולידאריות הוא המרכיב המשמעותי בהשתייכות שלהם, והם חלק מהגוף שבו הם עובדים, מועסקים על ידי הגוף שאיליו הם באים בבוקר”.

בימים אלה הוקם בקואליציה הארצית להעסקה ישירה מטה ארצי לקידום המאבק לקליטת עובדי הניקיון והשמירה באוניברסיטאות להעסקה ישירה, ובו עובדים, סטודנטים, מרצים ופעילים חברתיים. בארגון חברות הניקיון עובדים על קידומו של תיקון תקנה שתכליתה קביעת ערך שעה מינימאלי לשעת עבודה בענפי הניקיון, השמירה וההסעדה, במטרה להיאבק בתופעת המכרזים המתבססים על שכר המינימום ומשטחים לדבריהם את השכר כלפי מטה.

 

 

דבר ראשון 25.4.17

עבודה וחברה

http://www.davar1.co.il/64820/