ליקטנו את המושגים החשובים בענף הניקיון:

alef

אכיפת חוקי עבודה – חוקי העבודה בישראל נאכפים כיום על ידי משרד הכלכלה, באמצעות מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (להלן:“מינהל האכיפה”). על פי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה שנכנס לתוקף ביוני 2012, למינהל האכיפה סמכויות מנהליות (עיצומים כספיים) ופליליות (הגשת כתבי אישום) מול מעסיקים ומזמיני שירותים אשר הפרו את חוקי העבודה של עובדיהם או זכויותיהם של נותני השירות. מטרת מינהל האכיפה היא בעיקר טיפול בפגיעה בעובדים שכירים בדרגות הכנסה נמוכות.

ארגון חברות הניקיון בישראל – ארגון חברות הניקיון הוא ארגון המעסיקים הגדול והיציג בענף שבו מועסקים כיום עשרות אלפי עובדים. הוא הוקם לפני כשנתיים והוא מאגד כיום כ- 100 חברות ניקיון, ביניהן החברות הגדולות במשק, המעסיקות ביחד כ-45 אלף עובדים. הארגון מאמין, ואף פועל להנחיל בקרב חברות הניקיון, ערכים ניהוליים מודרניים ונאורים המשקפים אחריות חברתית: שקיפות מוחלטת של נתונים, ערכים ונורמות כספיות, חיבור חזק ואמיתי לעובדי החברה, השכלה בקרב קברניטי החברה ובניית מחלקת שכר מקצועית.

ארגון חברות הניקיון מאמין כי העסקה הוגנת היא אינטרס משותף של מזמין השירות, חברת הניקיון והעובדים. תם העידן בו חברות הניקיון שימשו רק כגורם מתווך בין עובד הניקיון למזמין השירות. כיום, חברות הניקיון ניצבות בשותפות עם עובדיה מול מזמיני השירות. הן בשל דרישות החוק והפסיקה והן בשל תפיסה חברתית-מוסרית, ארגון חברות הניקיון פועל לחולל מהפך שמתבטא בין היתר בהעסקה הוגנת.

ארגון מעסיקים יציג – ארגון בו חברים קבוצה של חברות/מעסיקים והוא מוסמך לחתום על הסכמים קיבוציים ענפיים. בכל ענף קיים רק ארגון מעסיקים יציג אחד. אם יש מספר ארגונים באותו ענף הרי שארגון המעסיקים היציג יהיה הארגון שבו חברים המעסיקים שהמספר המצרפי של עובדיהם הינו הגדול ביותר בענף.

ארגון עובדים יציג – חוק הסכמים קיבוציים קובע כי ארגון עובדים יציג הוא ארגון שחברים בו לפחות שליש מהעובדים והוא מוסמך לחתום ולאכוף הסכם קיבוצי. לצורך הסכם ענפי נקבע כי ארגון העובדים שרשאי לחתום על הסכם ענפי הוא ארגון העובדים שבו חברים מספר העובדים הגבוה ביותר באותו ענף.

bet

בתי הדין לעבודה – בתי הדין לעבודה הוקמו מכוח חוק בית הדין לעבודה (1969). הם מהווים ערכאה שיפוטית עצמאית העוסקת בדיני עבודה, ביטוח בריאות ממלכתי וביטוח לאומי. לבתי הדין לעבודה יש שתי ערכאות: חמישה בתי דין אזוריים ובית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הרכב השופטים בבתי הדין לעבודה מורכב משופט ומשני נציגי ציבור: נציג עובדים ונציג מעסיקים. נציגי הציבור ממונים על ידי שר הכלכלה ואין חובה כי תהיה להם השכלה משפטית. בתי הדין לעבודה עוסקים בתביעות כספיות הנובעות ממחלוקת בין עובד למעסיק (או במהלך קבלה לעבודה), יחסי עבודה במשק, עבירות פליליות קלות בתחום דיני עבודה וערעורים בתחום ביטוח לאומי.

בנט נפתלי – נפתלי בנט מונה לשר הכלכלה לאחר הבחירות שנערכו בשנת 2013. עם מינויו של בנט, החליף את שמו של המשרד ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (התמ”ת) למשרד הכלכלה.  בנט חתם לאחרונה על צו ההרחבה בענף הניקיון. הצו מרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי בין ארגון חברות הניקיון להסתדרות לכלל חברות הניקיון במשק.

ביגוד – עובדי ניקיון זכאים לקבל מהמעסיק ביגוד לצורך ביצוע עבודתם. בין היתר מדובר על נעליים בטיחותיות תקינות ובגדי עבודה. מכוח תקנות בטיחות בעבודה, מחויב המעסיק גם במתן ציוד מגן בהתאם לאופי ומקום העבודה.

בטיחות (ראה גם תקנות בטיחות בעבודה) – עובדי ניקיון חשופים לסיכונים מפאת עבודתם ובהתאם למקום בו הם מועסקים. בין היתר מדובר על סכנת החלקה, נפילה מגובה, חשיפה לחומרים מסוכנים, הרמה ותפעול של ציוד כבד וכן סכנות נוספות, בהתאם למקום הצבתם. על מנת למזער את הסיכונים, יש לתת לעובדי הניקיון ציוד מגן מתאים ולהנחות בדבר הסיכונים. למשל: התקנת כיורים נמוכים, מסוע לדליים ולציוד כבד, שימוש בחומרי ניקיון מונעי החלקה, כפפות ועוד.

daled

דמי הבראה – הזכאות לדמי הבראה נובעת מהסכמים שונים בין ארגוני המעסיקים לבין ההסתדרות הכללית החדשה והם חלים על כל המשק באמצעות צווי הרחבה. על פי צו ההרחבה, שיעור דמי ההבראה לעובדים בענף הניקיון, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, עומד על 423 שקלים ליום.

עובדים במשרה חלקית, יהיו זכאים לדמי הבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה.

עובדים בענף הניקיון, בשלושת השנים הראשונות לעבודתם ועד לשנה העשירית לעבודתם, זכאים לתשלום עבור שבעה ימים. עבור השנה האחת עשרה ועד השנה החמש עשרה יהיו זכאים ל-8 ימים. עבור השנה השש עשרה ועד השנה התשע עשרה, יהיו זכאים לתשעה ימים. עבור השנה העשרים ואילך, יהיו זכאים לעשרה ימים. התשלום יתבצע בכל חודש לצד שכר השעה. עובד אשר לו ותק של פחות משנה, זכאי לקבל דמי הבראה חלקיים ביחס לחלק היחסי של הוותק שצבר.

דמי מחלה – זכותו של עובד לקבלת דמי מחלה נגזרת מחוק דמי מחלה (1976). עובד הנעדר בשל מחלתו ו/או מחלת הוריו (עד 6 ימים בשנה מהסך הצבור לו – באם מלאו להוריו 65 שנים ומעלה) ו/או מחלת בן או בת זוג (עד 6 ימים בשנה מהסך הצבור לו) ו/או מחלת ילד ו/או בדיקות הריון של בת זוגו (עד 7 ימים בשנה מהסך הצבור לו) – זכאי לתשלום על כך. תשלום דמי מחלה מהווה חלק משכר העבודה.

סך ימי המחלה עומדים על 18 ימים בשנה עבור משרה מלאה ולא ניתן לצבור יותר מ-90 ימי מחלה. על העובד להציג אישורי מחלה מרופא מוסמך. סכום דמי המחלה הוא בגובה שכר עבודתו של העובד.

על פי החוק, עבור יום המחלה הראשון, לא יהיה זכאי העובד לדמי מחלה. בגין היום השני והשלישי, יהיה העובד זכאי למחצית דמי מחלה. החל מהיום הרביעי ואילך, יהיה העובד זכאי לתשלום מלא.

דמי חבר – דמי חבר הם דמי ההצטרפות לארגון חברות הניקיון. ההצטרפות לארגון הינה על בסיס וולנטרית אולם היא הכרחית כדי לקבל הטבות שונות וטיפול מיטבי ברמה המשפטית והרגולטורית.

דמי טיפול ארגוני – תשלום דמי טיפול ארגוני נובעים מחוק ההסכמים הקיבוציים ותקנות שהותקנו מכוחו. כל ארגון מעסיקים, לרבות ארגון חברות הניקיון, רשאי לגבות דמי טיפול ארגוני ממעסיקים, גם אם הם אינם חברים בארגון אך פועלים בתחום עיסוקו. הרציונל העומד מאחורי דרישה זו הוא למנוע מצב שבו עסקים וחברות נהנים מהישגים של פעולות ארגון המעסיקים אך לא לוקחים שום חלק בתהליכים. סך דמי הטיפול הארגוני עומד על מחצית מדמי החבר או 0.5% מהשכר מהסך ששילם המעסיק לביטוח לאומי בשנת הכספים האחרונה.

דמי נסיעה – עובד אשר זקוק לשירותי תחבורה ציבורית על מנת להגיע לעבודתו זכאי להשתתפות של המעסיק בדמי הנסיעה. החל מינואר 2014, סך ההשתתפות המרבי יעמוד על 26.4 ₪ ליום. סך ההחזר ייקבע על פי עלות כרטיסיה מוזלת או כרטיס חודשי – לפי הזול מביניהם. עובד הנעדר מעבודתו מסיבות שונות, לא יהיה זכאי להחזר נסיעות. כמו כן, עובד המגיע בהסעות על חשבון המעסיק, לא יהיה זכאי לדמי נסיעה. עובדי הניקיון זכאים להחזר מלא עבור הוצאות תחבורה בעתות בהן אין תחבורה ציבורית. כמו כן, במעבר בין אתר לאתר במהלך העבודה, זמן הנסיעה ייחשב לזמן עבודה והמעסיק יישא בהוצאות עבור נסיעות אלה. מקבלים דמי נסיעה בהתאם לאמור לעיל. דמי הנסיעה מהווים רכיב פנסיוני עליהם מועברים דמי גמולים בסך 5% על ידי העובד ו-5% על ידי המעסיק.

hei

ההסתדרות הכללית החדשה – ההסתדרות הכללית החדשה הינה איגוד מקצועי שבו חברים מספר העובדים הגדול בישראל. בהסתדרות חברים למעלה מחצי מיליון עובדים. מלבד העיסוק ברמת המיקרו של ועדים ומקרי פרט, עוסקת ההסתדרות גם בקידום זכויות כלל העובדים במשק ובמגזרים מגוונים על ידי חתימה על הסכמים עם ארגוני מעסיקים וקידום יישומם באמצעות צווי הרחבה.

העסקה ישירה – צורת העסקה בה העובד מועסק ומתוגמל ישירות אצל מעסיק וזאת בניגוד לעבודה באמצעות גורם שלישי: חברות כוח אדם וקבלנים. ארגון חברות הניקיון סבור שהעסקה ישירה עשויה להביא לפגיעה בענף הניקיון ולעובדים.

 

הסכם קיבוצי – הסכם קיבוצי הוא הסכם אשר נחתם בין ארגון עובדים לבין מעסיק או ארגון מעסיקים. ההסכם הקיבוצי מסדיר את סדרי העבודה, תנאי ההעסקה והשכר במקום העבודה. הסכם קיבוצי מגלם בתוכו את יתרון הקבוצה מול מעסיק וזאת בניגוד לעובד בודד.

הסכם קיבוצי ענפי – הסכם קיבוצי ענפי נחתם בין ארגון עובדים לבין ארגון מעסיקים ותחולתו היא על כלל העובדים והמעסיקים באותו ענף, גם אם הם אינם חברים בארגונים האמורים. הסכמים כאמור קיימים במגוון רחב של ענפים והורחבו באמצעות צו הרחבה: ענף הבניין, ענף השמירה והאבטחה, ענף הניקיון ועוד.

התאחדות התעשיינים – התאחדות התעשיינים היא ארגון מעסיקים שבו חברים כאלפיים מפעלים מכלל המגזרים. פעילותה של ההתאחדות הינה ייצוג המפעלים והאינטרסים של התעשייה, הן במישור המיקרו והן במישור המאקרו.

הרעת תנאים (ראה גם תנאי העסקה) – חוק פיצויי פיטורים קובע כי עובד שהתפטר מעבודתו בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, ייחשב כעובד שפוטר ולכן עומדת לו הזכאות לפיצויי פיטורים. תנאי העבודה של עובד, כך על פי חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה – 2002), יימסרו לעובד בכתב ויכללו את הפרטים הבאים: זהות העובד, זהות המעסיק, תקופת העבודה (באם היא קצובה), עיקרי התפקיד, זהות הממונה על העובד, תנאי השכר ועוד.

על העובד להודיע למעסיק כי מדובר בהרעה מוחשית בתנאי עבודתו ולתת למעסיק הזדמנות לתקן את העוול, ככל שיש בידו של המעסיק לעשות כן. בית הדין לעבודה קבע בשורה של פסיקות מהי הרעת תנאים מוחשית. כך למשל: פגיעה בתנאי השכר, שינוי מיקום גיאוגרפי מהותי, שינוי שעות העבודה, יחס מתעמר ולא הולם של המעסיק כלפי העובד ועוד.

הפרשות לפנסיה (ראה פנסיה חובה או זכויות פנסיה של עובדי הניקיון) – על פי צו ההרחבה בענף הניקיון, שיעורי התגמולים לפנסיה עבור עובדי הניקיון הינם: תגמולי העובד – 6.5%; תגמולי המעסיק – 7%; מרכיב פיצויים (מעסיק) – 8.33%. החל מ-1.7.2015, יוגדלו תגמולי העובד לכדי 7% ותגמולי המעסיק לכדי 7.5%. שיעור מרכיב הפיצויים יעמוד על 8.33%. תגמולים אלה יופרשו על בסיס שכר העובד לרבות תוספת ותק, דמי הבראה, דמי חגים, דמי חופשה, דמי מחלה, דמי לידה, מילואים ושעות נוספות. יצוין כי בגין חלק מרכיבי השכר לעיל, התגמולים לפנסיה נמוכים יותר.

הודעה מוקדמת – לאחר עריכת שימוע וקבלת ההחלטה על פיטוריו של עובד, יש לתת לעובד הודעה מוקדמת בכתב שבה יצוין יום מתן ההודעה וכן מועד כניסת הפיטורים לתוקף. הודעה מוקדמת תקפה ומחייבת בין אם מדובר בעובד המשתכר על בסיס יומי או שעתי ובין אם מדובר בעובד המשתכר על בסיס חודשי. ההוראות המפורטות תקפות גם כלפי עובד המבקש להתפטר. מעסיק רשאי להחליט כי הוא מוותר על נוכחותו של עובד בתקופת ההודעה המוקדמת אך עליו לשלם לעובד פיצוי בסכום השווה לשכר העובד בגין אותה תקופה.

עובד המשתכר על בסיס חודשי, במהלך ששה חודשי עבודתו הראשונים זכאי להודעה מוקדמת של יום אחד בגין כל חודש עבודה. החל ממועד זה ועד תום שנת עבודתו הראשונה, יהיה זכאי העובד לששה ימי הודעה מוקדמת וכן תוספת של יומיים וחצי על כל חודש נוסף. לאחר שנת עבודתו הראשונה, יהיה זכאי העובד להודעה מוקדמת של חודש.

עובד המשתכר על בסיס יומי או שעתי, במהלך שנת עבודתו הראשונה זכאי להודעה מוקדמת של יום אחד בגין כל חודש עבודה. במהלך שנת עבודתו השנייה זכאי להודעה מוקדמת של 14 ימים בתוספת של יום אחד בגין כל חודשיים עבודה בשנה זו. במהלך שנת עבודתו השלישית זכאי להודעה מוקדמת של 21 ימים בתוספת של יום אחד בגין כל חודשיים עבודה בשנה זו. לאחר שנת עבודתו השלישית, יהיה זכאי העובד להודעה מוקדמת של חודש.

vav

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עוסקת בנושאים רבים ומגוונים הקשורים לעולם יחסי העבודה. בין היתר: סכסוכי עבודה במשק, ביטחון סוציאלי וקידום חקיקה בתחום דיני העבודה. בשתי הקדנציות האחרונות של הכנסת עמד בראשות הועדה חה”כ חיים כץ שמכהן גם כיו”ר ועד עובדי התעשייה האווירית.

ועדת האכיפה – ארגון חברות הניקיון הקים ועדת אכיפה שהיא מנגנון משותף עם ההסתדרות לבדיקה ולאכיפה של זכויות עובדים בענף הניקיון. מנגנון זה מהווה חלק ממימוש ההסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2013. הארגון רואה במהלך זה קידום של החברות בארגון שכן המנגנון מאפשר תיקון ליקויים בזמן אמת ומאפשר למזמיני השירות לדעת כי הם עובדים עם חברה מפוקחת. יוזכר כי חוק הגברת האכיפה מטיל אחריות על זכויות העובדים גם על מזמיני השירות ולכן מנגנון האכיפה שהוקם נותן מענה למזמיני השירות שיכולים לדעת כי הם עובדים עם חברות המקיימות את דרישות החוק. בוועדת האכיפה שהוקמה חברים מספר נציגים שווה של הארגון ושל ההסתדרות.

het

חוק להגברת האכיפה – החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (2011) שנכנס לתוקף ביוני 2012, נועד להרחיב את תחום האכיפה של דיני העבודה וייעל את יישומה. אחד האמצעים ליישום יעיל של הליך האכיפה, כך על פי החוק, הוא הטלת עיצום כספי הן על מעסיקים ישירים והן על מזמיני שירות וזאת בנוסף להליך הפלילי. סכומי העיצומים הכספיים נעים בין 2,500 שקלים לבין 35 אלף שקלים. הפרות לעניין זה כוללות הן הפרות של חוקי העבודה והן הפרת הוראות שמקורן בצווי הרחבה. בתחומי השמירה, האבטחה, הניקיון וההסעדה, החוק קובע כי גם למזמיני השירות יש אחריות מנהלית ופלילית.

חוק עובדי הקבלן במגזר הציבורי – חוק עובדי הקבלן במגזר הציבורי, שנכנס לתוקף בסוף שנת 2013, קבע תנאי שכר והעסקה משופרים עבור עובדי קבלן בתחום השמירה והניקיון במגזר הציבורי. בעקבות חקיקה זו, פעל ארגון עובדי הניקיון להשוות את תנאי השכר של עובדי ניקיון במגזר הפרטי לאלה של חבריהם במגזר הציבורי באמצעות הסכם קיבוצי שהורחב בצו על ידי שר הכלכלה. כיום, שתי אוכלוסיות העובדים מקבלות תנאים זהים.

חופשה – עובדי ניקיון זכאים למספר גבוה יותר של ימי חופשה מאלה הנהוגים במשק: עובד לו ותק של שנה עד שנתיים, בשבוע עבודה של 5 ימים, זכאי ל- 10 ימי חופשה. אותו עובד, באותו ותק אשר עובד 6 ימים בשבוע, זכאי ל-12 ימי חופשה. עובד לו ותק של שלוש שנים עד ארבע שנים, בשבוע עבודה של 5 ימים, זכאי ל- 11 ימי חופשה. אותו עובד, באותו ותק אשר עובד 6 ימים בשבוע, זכאי ל-13 ימי חופשה. עובד לו ותק של חמש שנים, בשבוע עבודה של 5 ימים, זכאי ל- 13 ימי חופשה. אותו עובד, באותו ותק אשר עובד 6 ימים בשבוע, זכאי ל-15 ימי חופשה. עובד לו ותק של 6 שנים, בשבוע עבודה של 5 ימים, זכאי ל- 18 ימי חופשה. אותו עובד, באותו ותק אשר עובד 6 ימים בשבוע, זכאי ל-20 ימי חופשה. בותק שבין שבע לשמונה שנים, עבור שבוע עבודה בן חמישה ימים, ימי החופשה השנתית יעמדו על 19 ימים ובשבוע עבודה בן שש ימים, תעמוד המכסה על 21 ימים. החל מהשנה התשיעית ואילך בשבוע עבודה של 5 ימים, זכאי העובד ל- 23 ימי חופשה. אותו עובד, באותו ותק אשר עובד 6 ימים בשבוע, זכאי ל-26 ימי חופשה. עובדי ניקיון, בוותק של למעלה מחצי שנה, זכאים אף לשלושה ימי חופשה נוספים לרגל נישואים.

חשב שכר- ארגון חברות הניקיון רואה בחשב השכר את התפקיד החשוב ביותר בחברת הניקיון והאחזקה. זאת משום שחשב השכר הוא האחראי על יישומם של זכויות העובדים אותם העלה ארגון חברות הניקיון לראש סדר העדיפויות שלו. ראוי וגם רצוי שחשב/ת השכר בחברת הניקיון יהיה בעל ההכשרה, ההשכלה והניסיון והמתאימים. הוא חייב להיות מסביר פנים ובעל גישה שירותית במיוחד כלפי העובדים שאינם ערים יתר על המידה לזכויותיהם.

חוק ימי מחלה (ראה גם דמי מחלה) – זכותו של עובד לקבלת דמי מחלה נגזרת מחוק דמי מחלה (1976). עובד הנעדר בשל מחלתו ו/או מחלת הוריו (עד 6 ימים בשנה מהסך הצבור לו – באם מלאו להוריו 65 שנים ומעלה) ו/או מחלת בן או בת זוג (עד 6 ימים בשנה מהסך הצבור לו) ו/או מחלת ילד ו/או בדיקות הריון של בת זוגו (עד 7 ימים בשנה מהסך הצבור לו) – זכאי לתשלום על כך. תשלום דמי מחלה מהווה חלק משכר העבודה.

סך ימי המחלה עומדים על 18 ימים בשנה עבור משרה מלאה ולא ניתן לצבור יותר מ-90 ימי מחלה. על העובד להציג אישורי מחלה מרופא מוסמך. סכום דמי המחלה הוא בגובה שכר עבודתו של העובד.

על פי החוק, עבור יום המחלה הראשון, לא יהיה זכאי העובד לדמי מחלה. בגין היום השני והשלישי, יהיה העובד זכאי למחצית דמי מחלה. החל מהיום הרביעי ואילך, יהיה העובד זכאי לתשלום מלא.

חוק שכר המינימום – חוק שכר מינימום קובע רף מינימאלי שיבטיח לכלל העובדים במשק קיום בסיסי. שכר המינימום משתנה מעת לעת ומענף לענף בהתאם להסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. שכר המינימום משתנה עבור נוער ועבור מפעלים מוגנים המעסיקים בעלי מוגבלויות. כיום שכר המינימום עומד על 23.12 ₪ לשעה (4,300 ₪ לחודש). עובד ניקיון זכאי לשכר מינימום בסך של 24.98 ₪ לשעה (4,646.25 ₪ לחודש). אי תשלום שכר מינימום מהווה עבירה פלילית.

חשב כללי – יחידת החשב הכללי במשרד האוצר (בראשות מיכל עבאדי בויאנג’ו) אחראית על תחומים בעלי השפעה ניכרת בממשלה ובמשק. בין היתר: אישור התקשרויות של המדינה, ביצוע חוק חובת המכרזים, ביצוע רכש ממשלתי ועוד.

חשבים במשרדי הממשלה – ליחידת החשב הכללי במשרד האוצר קיימים נציגים בכל משרד ממשלתי. נציגים אלה, חשבים, הם המתחייבים בשם המדינה על חוזים והתקשרויות של המדינה מול נותני שירותים שונים.

חילופי חברות (חילופי מעסיק) – בעת חילופי מעסיקים, כאשר העובדים ממשיכים בעבודתם, מחויב המעסיק החדש כלפי עובדים אלה בהיבטי שכר ותשלומים לקופות גמל. כמו כן, הוותק שעומד לזכות העובד יישמר לו ולכך יש השלכות בדבר ימי חופשה, דמי הבראה, חובת הודעה מוקדמת, ימי מחלה ועוד. פיצויי פיטורים ישולמו לעובדים בעת חילופי המעסיקים כאילו הם פוטרו מהעבודה אלא אם התחייב המעסיק החדש לשלם לעובד פיצויים בעת סיום עבודתו גם עבור התקופה בה עבד אצל המעסיק הראשון.

yud

יצחקי שלמה, עו”ד – עו”ד שלמה יצחקי הוא הממונה על יחסי עבודה במשרד הכלכלה. על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה, כל החלטה על סכסוך עבודה תימסר לממונה על יחסי עבודה, 15 ימים לפני נקיטת צעדים ארגוניים. בסמכותו של הממונה לפעול ולתווך בין הצדדים לסכסוך.

יחידת הפקחים במשרד הכלכלה – יחידת הפיקוח במשרד הכלכלה פועלת ליישום של חוקי המגן בדיני העבודה, בין היתר על ידי הגברת המודעות אליהם. ליחידת הפיקוח סמכויות לאיתור הפרות, מיצוי זכויות, אכיפה פלילית ומנהלית.

haf

כהן פרדי – פרדי כהן עומד בראשות איגוד עובדי השמירה והניקיון במסגרת ההסתדרות הכללית החדשה.

lamed

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים – לשכת התיאום היא מסגרת בה חברים ארגוני מעסיקים ממגזרים שונים. הלשכה פועלת לייצוג האינטרסים של חבריה ומהווה צד במשא ומתן מול ארגוני עובדים. בלשכת התיאום חברים בין היתר: התאחדות התעשיינים, התאחדות המלאכה והתעשייה בארץ, איגוד הבנקים, התאחדות המלונות ועוד.

mem

משרד הכלכלה – משרד הכלכלה בראשותו של השר נפתלי בנט מרכז תפקידים וסמכויות רבות בתחום יחסי העבודה בישראל. בין היתר: אכיפה והסדרת חוקי העבודה, הכשרת עובדים, העסקת עובדים זרים, שוויון הזדמנויות בעבודה, רישום הסכמים קיבוציים, פיקוח על בטיחות בעבודה, צווי הרחבה ועוד.  

מחלקת יחסי עבודה במשרד הכלכלה – יחידת יחסי העבודה במשרד הכלכלה פועלת במספר נושאים עיקריים: יישוב סכסוכי עבודה, רישום הסכמים קיבוציים, מתן צווי הרחבה, אישורים לפי חוק פיצויי פיטורים, ייזום מחקרים והפצת מידע לציבור, ייעוץ פרט למעסיקים ועובדים ועוד.

מגזר פרטי ומגזר ציבורי – במשק קיימים שני מגזרים עיקריים: מגזר ציבורי ומגזר פרטי. המגזר הציבורי כולל בתוכו את עובדים בתאגידים ממשלתיים ועובדים במוסדות ציבוריים ולאומיים. במגזר הפרטי, מגזר שבו עסקיו פועלים לטובת עשיית רווח, מועסקים מרבית העובדים. תנאי ההעסקה ומבנה השכר שונים בין שני המגזרים. יש לציין כי הסכמים קיבוציים שהיו נהוגים יותר במגזר הציבורי, נהוגים כיום יותר מבעבר במגזר הפרטי.

מיקור חוץ – העברת חלק מפעילות של עסק מסוים לגורם חיצוני. כיום, חברות רבות מעדיפות לעסוק בליבת עשייתן ולכן מעבירות חלק מצרכיהן למיקור חוץ. בשיטת העסקה זו, עובדים מוצבים במקום עבודה אך מקבלים את שכרם ממעסיק מגורם אחר. כיום, למעלה משליש מעובדי המגזר הציבורי מועסקים במיקור חוץ. מלבד תחומי הניקיון והשמירה, תחומים בהם לאורך שנים הוסדרו במיקור חוץ, כיום ישנם מקצועות רבים נוספים הנשכרים על ידי חברות חיצוניות.

מכרז הפסד – מכרז הוא הליך מחייב במגזר הציבורי אך נהוג גם במגזר הפרטי. מטרתו של המכרז הוא קבלת הצעות, בין היתר, לאספקת שירותים (ניקיון, שמירה וכיוצ”ב). מפרסם המכרז בוחן את ההצעות המתקבלות על פי קריטריונים שונים כאשר אחד המשמעותיים בהם הוא מחיר ההתקשרות. על מנת לזכות ולעמוד בתנאי המכרז, מציעי ההצעות נאלצים לנקוב במחיר נמוך אשר אינו מגלם את הוצאותיהם בגין שכר, תקורה, חומרי גלם ועוד. בכדי לצמצם את ההפסד, נאלצות החברות להעסיק עובדים לתקופות קצרות על מנת שלא לשאת בעלויות הנגזרות מותק העובד. על אף חקיקה (חוק הגברת האכיפה למשל), פסיקה ומאמצים שונים של משרד האוצר, עדיין נהוגים מכרזי הפסד על ידי גורמים שונים במגזר הציבורי לרבות משרדי הממשלה עצמם. ארגון חברות הניקיון פועל כל העת כנגד מכרזי ההפסד אשר מסבים נזק רב, בחסות המדינה, הן לחברות הניקיון והן לעובדי הניקיון.

משרה מלאה – על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, במשרה מלאה, שבוע העבודה כולל 43 שעות שבועיות ו- 186 שעות חודשיות. ייתכן שבמקומות עבודה מסוימים, באם נחתם הסכם קיבוצי או ניתן צו הרחבה, ההגדרה למשרה מלאה תהיה שונה.

nun

ניסנקורן אבי, עו”ד – יו”ר ההסתדרות החדשה. ניסנקורן נבחר על ידי בית הנבחרים של ההסתדרות במאי 2014 והחל מה-1 ביוני, הוא מכהן כיו”ר ההסתדרות, לאחר פרישתו של עופר עיני. בטרם נבחר לתפקיד זה, החל משנת 2010, כיהן ניסנקורן כיו”ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. לפני כן עבד כעורך דין מומחה לדיני עבודה במסגרת משרד פרטי.

ain

עוזר/ת בית – המעסיק עוזר/ת בית ישירות, ללא קבלן כוח אדם, מקיים יחסי עובד-מעביד ולכן חייב למלא אחר הוראות הדין. אופי ההתקשרות עם עוזר/ת בית משנה לפי אופי והיקף עבודתה. עוזר/ת בית המועסק/ת במשרה חלקית, זכאי/ת לזכויות שלהלן, גם אם אלה מחושבות באופן יחסי לחלקיות המשרה. עוזר/ת הבית זכאי/ת לשכר מינימום, חופשה שנתית, דמי מחלה, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי נסיעה, דמי הבראה וביטוח פנסיוני. המעסיק פטור מהנפקת תלוש שכר. על המעסיק לדווח ולשלם עבור עוזר/ת הבית דמי ביטוח לאומי.

עובד שעתי/יומי או עובד חודשי – עובדים שעתיים/יומיים הם עובדים המקבלים שכרם לפי שעה או על בסיס יום עבודה. עובדים אלה זכאים לכל הזכויות הניתנות לעובדים המשתכרים על בסיס חודשי. השוני העיקרי בין שני סוגי העבודה הוא בחישוב הזכויות ובתנאי העבודה (זכאות לשעות נוספות, ימי חופש ועוד). כך למשל, תחשיב השעות הנוספות לעובד שעתי/יומי יתבצע לפי יום או שבוע ולא על בסיס חודשי (עוד על שעות נוספות לעובדי הניקיון ע”ע שעות נוספות)   .

עובד זמני – עובד זמני הוא עובד אשר משך עבודתו במקום עבודה מסוים קצוב מראש (עד קבלת קביעות או החלפה של עובדת בחופשת לידה או לצורך פרויקט מסוים או עובדים עונתיים). בין עובד זמני למעסיקו קיימים יחסי עובד-מעביד והמעסיק חייב למלא אחר כל חוקי המגן באשר לעובד הזמני. העובד הזמני, על פי רוב, לא זכאי למכלול ההטבות שמקבל עובד קבוע.

עובד קבוע – במקומות עבודה מסוימים, בעיקר במגזר הציבורי אך לא רק, נהוג לתת קביעות לעובדים לאחר תקופת זמניות/ארעיות ועמידתם בקריטריונים שונים. מלבד הטבות בשכר ובתנאי העבודה, פיטורים של עובדים קבועים ייעשו רק בתנאים חריגים ובאישור ארגון העובדים.

עובדי קבלן – עובדים המועסקים באמצעות חברות כוח אדם המוצבים במקומות עבודה שונים בהתאם להתקשרות בין מעסיקם לבין מזמין השירות. העובדים אלה מקבלים את שכרם ישירות מהחברה הקבלנית המתווכת בינו לבין מזמין השירות. בין מזמין השירות לבין עובד קבלן לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד. יחד עם זאת, מזמין השירות, בתחומים שונים לרבות בתחום הניקיון, אחראי על כך שעובדי הניקיון הנמצאים במקום העבודה יקבלו את כל תנאיהם על פי הדין.

pey

פיטורים– הליך פיטורים של עובד הוא הליך מורכב שיכולות להיות לו גם השלכות משפטיות באם לא יבוצע על פי הוראות החוק והפסיקה. לפיכך, יש להקפיד על הליך שימוע נאות ומתן הודעה מוקדמת על פי חוק. מלבד זאת, על המעסיק לשלם פיצויי פיטורים לכל עובד שעבד במקום העבודה תקופה של שנה. פיצויי פיטורין מחושבים על פי מכפלת שכרו האחרון של העובד עם שנות הוותק שצבר. עבור עובד בשכר יומי או שעתי, שכרו לצורך פיצויי פיטורים יחושב על פי ממוצע שכרו ב-12 החודשים שקדמו לפיטורים. חישוב הפיצויים הוא מכפלת של ממוצע שעות עבודה לחודש בשנה האחרונה עם תעריף העבודה לשעה עם מספר שעות עבודתו. יצוין כי ישנן נסיבות המזכות עובד בפיצויים גם אם הוא התפטר ולא פוטר. כך למשל: הרעת תנאים, עקב מצב בריאותי של העובד או בני משפחתו ועוד.

פנסיה חובה (ראה הפרשות לפנסיה או זכויות פנסיה של ענף הניקיון) – על פי צו ההרחבה בענף הניקיון, שיעורי התגמולים לפנסיה עבור עובדי הניקיון הינם: תגמולי העובד – 6.5%; תגמולי המעסיק – 7%; מרכיב פיצויים (מעסיק) – 8.33%. החל מ-1.7.2015, יוגדלו תגמולי העובד לכדי 7% ותגמולי המעסיק לכדי 7.5%. שיעור מרכיב הפיצויים יעמוד על 8.33%. תגמולים אלה יופרשו על בסיס שכר העובד לרבות תוספת ותק, דמי הבראה, דמי חגים, דמי חופשה, דמי מחלה, דמי לידה, מילואים ושעות נוספות. יצוין כי בגין חלק מרכיבי השכר לעיל, התגמולים לפנסיה נמוכים יותר.

zadik

צו הרחבה – צו הרחבה הוא צו אשר ניתן על ידי שר הכלכלה. מטרת הצו היא להחיל הסכמים קיבוציים, או הוראות מסוימות מהסכמים על כלל העובדים במשק או על חלקם, לפי ענף. צווי הרחבה מסדירים נושאים רבים וחשובים: דמי הבראה, נסיעות, תוספת יוקר ועוד. שר הכלכלה רשאי להחיל את הזכויות הנגזרות מהסכם קיבוצי על כלל העובדים במשק, גם אם הם אינם מאורגנים ואינם צד להסכם קיבוצי. יתרה מכך, מעסיקים שאינם מאורגנים מחויבים לשאת בהוצאות השכר שנקבעו בצו. כך, מעסיקים מאורגנים מוגנים מפני תחרות שאינה הוגנת. בפברואר 2014 חתם שר הכלכלה על צו הרחבה בענף הניקיון. הצו שנחתם משפר משמעותית את יחסי העבודה בין עובדי הניקיון לבין חברות הניקיון, משווה בין תנאי ההעסקה של עובדי הניקיון במגזר הציבורי לחבריהם במגזר הפרטי ונותן תוקף לחשיבות ענף הניקיון שמעסיק עשרות אלפי עובדים במשק.

יתרה מכך, צו ההרחבה הוא צעד משמעותי ברמה החברתית והכלכלית אשר מקדם את צמצום הפערים בחברה. ארגון חברות הניקיון רואה ומאמין כי העסקה הוגנת של עובדי הניקיון מהווה חלק מהאחריות שלו כארגון כלכלי וחברתי.

צו ההרחבה חל מיום 1.3.2014 על כלל העובדים והמעסיקים במשק בענף הניקיון. לגבי העובדים המועסקים על ידי חברות המעניקות שירותיהם בבתי מלון נקבע כי הצו יחול החל מ-1.7.2014. צו ההרחבה חל על כלל העובדים המועסקים על ידי חברות החברות בארגון הניקיון.

kuf

קרן השתלמות – קרן השתלמות הינה קופת גמל המשמשת לחיסכון לטווח בינוני, הן עבור שכירים והן עבור עצמאיים. תגמולי המעסיק לקרן ההשתלמות, שלא יעלו על 7.5% משכרו המבוטח של העובד, פטורים ממס. תגמולי העובד, הפטורים ממס גם בהם, לא יעלו על 2.5% מהשכר המבוטח. על פי צו ההרחבה, עובדי ענף הניקיון יהיו זכאים לקרן השתלמות וזאת החל מ-1.10.2014. תגמולי העובד והמעסיק יחושבו על בסיס שכרו של העובד, כולל דמי הבראה.

קנסות לעובדים – ככלל, אסור למעסיק לקנוס את עובדיו אלא אם מצוין אחרת בחוק או בהסכם קיבוצי. הניכויים המותרים הינם: רשויות המס, תשלומים לארגון עובדים, מקדמות שניתנו, חוב בגין הלוואה ובלבד שלא יעלה על יותר מרבע משכר העבודה, תשלומים לקופות גמל וקנסות אם הם מותרים על פי חוק והסכם קיבוצי.

קופת גמל – קופת גמל היא חיסכון אליו מעבירים תגמולים על ידי העובד והמעסיק. חלק מקופות הגמל הן חיסכון לטווח בינוני וחלקן לטווח ארוך. על הפקדות לקופת גמל קיימות הטבות מס שונות. בין קופות הגמל קיימים הבדלים שונים ובין היתר: סך הניכויים, השכר המבוטח, הטבות המס, כללי משיכת הכסף, אופן משיכת הכסף (קצבה או סכום חד פעמי) ועוד.

shin

שכר מינימום – שכר מינימום נובע מחוק שכר מינימום (1987). מאז חקיקתו, נערכו בו עדכונים ותיקונים. שכר המינימום כולל שכר עבודה (ללא תוספות, כמו נסיעות, פרמיות וכיוצ”ב). השכר כולל שכר יסוד, תוספת יוקר וכן תוספות קבועות אחרות. החל מ-1.10.2012, שכר המינימום החודשי לעובד מעל גיל 18, עבור משרה מלאה (עד 186 שעות חודשיות), הינו 4,300 ₪.

שכר מינימום ענפי – שכר מינימום ענפי הוא תוצאה של הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. נוכח הקושי להעלות את שכר המינימום לכלל העובדים במשק וכן נוכח התרחבות מדאיגה של עובדים עניים, נחתמו הסכמים ענפיים המיטיבים את תנאי העובדים בענפים אלה ובין היתר: ענף השמירה והאבטחה, ענף הבניין, ענף הניקיון ועוד.

שכר עובדי הניקיון – שכר היסוד של עובדי הניקיון, כפי שנקבע בצו ההרחבה, יעמוד על סך חודשי של 4,646.25 ₪ לחודש או 24.98 ₪ לשעה. אחראי ניקיון ישתכר בסך של 26.09 ₪ לשעת עבודה או 4,852.75 ₪ לחודש. שבוע העבודה שבוע העבודה של עובד ניקיון יהיה 43 שעות שבועיות. כמו כן עובד ניקיון לא יעבוד יותר מ-12 שעות ביום. עובד אשר יעבוד מעל ל-8 שעות, החל מהשעה התשיעית והשעה העשירית הוא יקבל  תוספת של 1.25 משכרו הרגיל, והחל מהשעה האחת עשרה והשתים עשרה של אותו יום העובד יקבל תוספת של 1.5 משכרו הרגיל. לשכר זה יצטרפו תוספת ותק ודמי הבראה המשולמים בכל חודש.

שימוע (ראה פיטורים) – בתי הדין לעבודה קבעו כי על מעסיק לערוך לעובד שימוע בטרם תתקבל ההחלטה על הפיטורים. חובת השימוע חלה על כל עובד באשר הוא, תהא סיבת פיטוריו אשר תהא, לרבות פיטורי צמצום. על המעסיק להביא במכלול השיקולים את גילו של העובד, הוותק שצבר, מצבו האישי והכלכלי של העובד. זימון לשימוע יינתן לעובד בכתב תוך מתן שהות מספקת לעובד להיערך לשימוע. הזימון לשימוע יכלול את כל הסיבות והנסיבות שבגינן נשקלת האפשרות לפטרו. השימוע ייערך על ידי מי שמוסמך לקבל החלטה בדבר פיטוריו או אי פיטוריו של העובד וכן תוך וידוא כי לא מדובר במי שמחזיק כנגד העובד בדעה קדומה. מהלך השימוע חייב להיות מתועד בפרוטוקול כתוב אשר משקף נאמנה את הדברים שנאמרו. על המעסיק לשמוע את דברי העובד בלב שלם ובנפש חפצה ולערוך את השימוע בהגינות ולא כלאחר יד. יש לאפשר השתתפותו של עורך דין מטעם העובד וכן נציג ועד העובדים, ככל שמדובר במקום עבודה מאורגן והעובד חפץ בכך. ההחלטה על פיטוריו של העובד צריכה להתקבל לאחר זמן מה מהשימוע וזאת על מנת לאפשר למעסיק לשקול את דבריו ועמדותיו של העובד כפי שהובאו בשימוע.

שעות נוספות – חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי עבודה מעבר ליום עבודה מלא או שבוע עבודה מלא מהווה עבודה בשעות נוספות. עבודה כאמור מזכה את העובד בתוספת של הנעה בין 25% לבין 50% משכרם הרגיל. כפי שנקבע בצו ההרחבה, עובד ניקיון יהיה זכאי לגמול שעות נוספות של 25% משכרו הרגיל בגין השעה התשיעית והעשירית לאותו יום עבודה. בגין השעה האחת עשרה ושתיים עשרה, באותו יום, יקבל העובד תוספת של 50% משכרו הרגיל. ככל שמדובר במשמרת לילה או ערב שבת, העובדים יהיו זכאים לגמול שעות נוספות החל מהשעה השמינית. בחגים, בשבוע עבודה של חמישה ימים, העובד יהיה זכאי לגמול שעות נוספות החל מהשעה התשיעית, ובשבוע עבודה של ששה ימים החל מהשעה השמינית.

שעון נוכחות – שעון נוכחות הפך לחובה עבור כל מעסיק בישראל מכוח תיקון 24  לחוק הגנת השכר שעבר בכנסת בשנת 2009. עיקרו של החוק הוא במעבר של נטל ההוכחה של שעות עבודה מהעובד למעסיק. לכן, חייב כל מעסיק לקיים רישום מדוקדק של שעות העבודה עבור כל עובד. הרישום חייב להתבצע באמצעים ממוחשבים או ברישום ידני עם חתימת העובד המאשרת את הרישום. כמו כן, קובע החוק כי בתלוש השכר הניתן לעובד יירשמו מספר שעות העבודה, ימי העבודה, ימי מחלה, ימי חופשה ועוד. הפרת החוק עלולה להביא לענישה פלילית ואזרחית.

taf

תביעה ייצוגית – תביעה ייצוגית בדיני עבודה היא מגמה הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות. התביעה מוגשת על ידי מספר תובע אחד בשם מספר עובדים, דבר המפיג את החשש של העובד היחיד מפני הגשת תביעה נגד מעסיק, על כל ההשלכות הכרוכות במהלך זה. עיקר הסוגיות הנידונות הן הפרת זכויות הנובעות מדיני העבודה, מהפרת הסכם, מהליך קבלה/אי קבלה לעבודה ועוד.

תלוש שכר – כל מעסיק מחויב לתת לכל עובד תלוש שכר מפורט בגין כל חודש עבודה. אי מתן תלושי שכר מהווה עבירה פלילית ועשוי לזכות את העובד בסך של עד 5,000 ₪ וזאת ללא הוכחת נזק. תלוש השכר חייב לכלול את הפרטים הבאים: פרטי העובד, פרטי המעסיק, ותק, תקופת העבודה בגינה הונפק תלוש השכר, מכסת ימי חופשה ומחלה, שעות נוספות, תוספות משולמות, החזרי נסיעה, היקף עבודה, ניכויים לרשויות המס ולקופות גמל, אופן התשלום ועוד. יצוין כי מתן תלוש שאינו כולל את הפרטים המצוינים לעיל מהווה עבירה פלילית גם כן.

תנאי העסקה (ראה גם הרעת תנאים) – חוק פיצויי פיטורים קובע כי עובד שהתפטר מעבודתו בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, ייחשב כעובד שפוטר ולכן עומדת לו הזכאות לפיצויי פיטורים. תנאי העבודה של עובד, כך על פי חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה – 2002), יימסרו לעובד בכתב ויכללו את הפרטים הבאים: זהות העובד, זהות המעסיק, תקופת העבודה (באם היא קצובה), עיקרי התפקיד, זהות הממונה על העובד, תנאי השכר ועוד.

על העובד להודיע למעסיק כי מדובר בהרעה מוחשית בתנאי עבודתו ולתת למעסיק הזדמנות לתקן את העוול, ככל שיש בידו של המעסיק לעשות כן. בית הדין לעבודה קבע בשורה של פסיקות מהי הרעת תנאים מוחשית. כך למשל: פגיעה בתנאי השכר, שינוי מיקום גיאוגרפי מהותי, שינוי שעות העבודה, יחס מתעמר ולא הולם של המעסיק כלפי העובד ועוד.

תוספת ותק – על פי צו ההרחבה, עובדים בענף הניקיון יהיו זכאים לתוספת ותק שתשולם באופן הבא: מהשנה השנייה ואילך לעבודה, תינתן תוספת בשיעור של 0.35 ₪ לכל שעת עבודה. החל מהשנה השישית ואילך לתקופת העבודה, תינתן תוספת בשיעור של 0.46 ₪ לכל שעת עבודה. תוספת הוותק תחושב לפי הוותק אצל המעסיק או אצל מזמין השירות, לפי הגבוה.

תקנות בטיחות בעבודה (ראה גם בטיחות) – עובדי ניקיון חשופים לסיכונים מפאת עבודתם ובהתאם למקום בו הם מועסקים. בין היתר מדובר על סכנת החלקה, נפילה מגובה, חשיפה לחומרים מסוכנים, הרמה ותפעול של ציוד כבד וכן סכנות נוספות, בהתאם למקום הצבתם. על מנת למזער את הסיכונים, יש לתת לעובדי הניקיון ציוד מגן מתאים ולהנחות בדבר הסיכונים. למשל: התקנת כיורים נמוכים, מסוע לדליים ולציוד כבד, שימוש בחומרי ניקיון מונעי החלקה, כפפות ועוד.