ארגון חברות הניקיון בישראל הוא הארגון היציג בענף הניקיון מכוח היותו צד חתום להסכם הקיבוצי הכללי בענף הניקיון, הסכם שנרשם כ- 7035/13. ההסכם זכה לצו הרחבה על כל המשק וזאת לאחר שמשרד הכלכלה ונציגו הממונה הראשי על יחסי העבודה השתכנע כי הארגון מייצג את הרוב המכריע של ציבור חברות הניקיון בישראל אשר מעסיקים את הרוב המכריע של עובדי הניקיון במדינה. רק ארגון אחד יכול להיחשב כארגון יציג. לארגון מעסיקים יציג יש את הסמכות בחוק לחתום על הסכם קיבוצי ענפי בענף שבתחום פעילותו עם ארגון העובדים היציג באותו ענף. מטרת ההסכם היא לקבוע את זכויותיהם, תנאי העסקתם ושכרם של כלל העובדים בענף. גם כאן, ארגון העובדים היציג הוא זה שבו חברים מספר העובדים הגבוה ביותר באותו ענף מכל ארגון אחר. בענף הניקיון כמו בענפים רבים אחרים ההסתדרות הכללית החדשה היא הארגון היציג של העובדים.
צו ההרחבה הוא למעשה הוראה חקיקתית שבסמכותו של שר הכלכלה להוציא במטרה להרחיב את גבולות ההחלה של ההסכם הקיבוצי הענפי. מרגע שניתן צו ההרחבה יחולו הסעיפים שהורחבו מתוך ההסכם (או ההסכם בשלמותו אם הורחב כולו) על כלל המעסיקים והעובדים בענף ולא רק על המעסיקים שחברים בארגון המעסיקים היציג.
מטרת צו ההרחבה היא למנוע מצב אבסורדי שבו שיפור תנאי העסקתם של העובדים לא יחול רק על מעסיקים שתרמו להסכם מתוקף היותם חברי ארגון המעסיקים. בתנאים של שוק חופשי ותחרות עלול להיווצר אי שיויון בין מעסיקים בהוצאות על עבודה רק משום שהארגון שבו הם חברים הסכים לשיפור תנאי העסקת העובדים. המדינה המעוניינת לעודד שיפור תנאי העסקה אינה יכולה להפלות מעסיקים שחפצים בשיפור תנאי שכר. לשם כך ישנו צו הרחבה שתפקידו ליצור נורמה של תנאי מינימום בענף כולו ותחרות שווה.
בנובמבר 2021 נחתם בין הארגון להסתדרות הכללית הסכם קיבוצי ענפי חדש. ההסכם יכנס לתוקף רק עם חתימת צו ההרחבה ע"י שרת הכלכלה. ממועד חתימת הסכם, הארגון יצא למאבק לחתימת ההסכם המיוחל.
יציגות של ארגון מעסיקים מאושרת ונקבעת ע"י הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד הכלכלה שהוא גם רושם את ההסכמים הקיבוציים ולבסוף ממליץ/לא ממליץ לשר הכלכלה האם להעניק להסכם צו הרחבה ולהחילו על כלל המשק הישראלי.
ברגע שההסכם מוגש למשרד הכלכלה בבקשה להוצאת צו הרחבה, מפרסם הממונה על יחסי העבודה במשרד הצהרה בדבר כוונתו להרחיב את ההסכם. הציבור הרחב רשאי להגיש התנגדות. אם ארגון אחר פונה לממונה בטענה שהוא הארגון היציג מבצע הממונה בדיקה שבסופה הוא קובע מיהו הארגון היציג. אם אין ערעור על היציגות קובע הממונה כברירת מחדל שהארגון שחתם על ההסכם הוא הארגון היציג.
המעסיקים החברים בארגון מחויבים לשלם לארגון דמי חבר. החברות בארגון היא וולנטרית ונתונה לשיקול דעתו הבלעדית של המעסיק. להשתייכות כחבר בארגון יש ערך ויתרונות רבים ולכן מעסיקים רבים בוחרים להיות חברים בארגון. (ראה בעמוד הבית "מדוע חשוב וחיוני להשתייך לארגון"). גובה דמי החבר נקבע בהתאם לכמות העובדים עפ"י החלטת הנהלת הארגון.
המחוקק קבע בסעיף 33 ז' לחוק הסכמים קיבוציים, כי בסמכותו של ארגון מעסיקים יציג שהוא צד להסכם קיבוצי לגבות דמי טיפול ארגוני מקצועי מכל עוסק העוסק בתחום הרלוונטי בשיעור של 0.5% מכלל השכר הברוטו המשולם לעובדיו. מטרת המחוקק היא, כי ישולם גמול לארגון כאשר הוא פועל במישור יחסי העבודה, מייצג, מסדיר ופועל עבור ציבור המעסיקים בתחום עיסוקם. המחוקק מחיל את החובה על כל העוסקים על מנת למנוע, לסכל ולאסור מצב של "טרמפיסטים חופשיים" אשר ממשיכים לעסוק בענף הניקיון ונהנים ללא כל תשלום תמורה עבור פעילות הארגון.
מרגע מתן צו ההרחבה חייבים כלל המעסיקים בענף לשלם לארגון. מעסיקים שבחרו להצטרף לארגון ישלמו דמי חבר ואילו מעסיקים שאינם חפצים בחברות מחויבים לשלם דמי טיפול מקצועי ארגוני מתוקף החוק.
בעוד שתשלום דמי חבר הוא רשות הרי שתשלום דמי טיפול מקצועי ארגוני הוא חובה על כל מעסיק בענף. נציין, כי הארגון היחיד הרשאי לגבות דמי טיפול מקצועי ארגוני הוא ארגון המעסיקים היציג אשר חתום על הסכם קיבוצי כללי שקיבל תוקף של צו הרחבה. משמע, הארגון היחיד שרשאי לגבות דמי טיפול מקצועי ארגוני בענף הניקיון הוא ארגון חברות הניקיון בישראל שהוכר ע"י משרד הכלכלה כארגון היציג של המעסיקים בענף מתוקף צו ההרחבה שניתן להסכם שנחתם בין הארגון לבין ההסתדרות הכללית החדשה.
ישנם מקרים בהם עלול ארגון מתחזה לפנות לחברות בענף בבקשה לתשלום דמי טיפול מקצועי ארגוני. במקרה כזה ניתן להעביר את הפניה לארגון ואנחנו נטפל בה באמצעים משפטיים כפי שנעשה בעבר.
מאז משבר הקורונה המודעות לחשיבות הניקיון גברה באופן משמעותי ביותר וענף הניקיון אף הוגדר ע"י הממשלה כ"שירות קיומי חיוני" מתוך הבנה והכרה בתרומתם האדירה של החברות, צוותי הניהול והעובדים לתפקוד התקין והרציף של כלל ענפי המשק: בביה"ח, בבתי אבות, בבתי הספר, במשרדים, בבניני המגורים וכו'.
מייסד ויו"ר הארגון דאז, עו"ד אילן שמעוני ליקט וכתב תכנית ניקיון חירום – כללים והנחיות ניקיון לבלימת נגיף הקורונה.
צעד נוסף דרמטי היה בנובמבר 2021 בו נחתם בין הארגון לבין ההסתדרות הכללית החדשה הסכם קיבוצי ענפי חדש המעדכן את תעריפי השכר של העובדים החלשים ביותר במשק בתוספות שכר בשיעורים של 22% עד 42%. ההסכם המשפר באופן משמעותי ודרמטי את העסקתם של העובדים בענף הניקיון לא נחתם ב"חלל ריק" אלא מתוך מטרה לתת מענה ישיר לבעיה הקיימת היום בענף בכל רחבי הארץ, שהיא מחסור אדיר וחסר תקדים של כ- 42 אלך עובדים מתוך תקווה שתנאי ההעסקה המשופרים יתמרצו עובדים חדשים להשתלב במעגל העבודה בענף וישמרו את העובדים הקיימים. למשבר החמור בכוח האדם נוספה בתחילת השנה גם ההתמודדות עם יוקר המחייה.
ההסכם עתיד להיכנס לתוקף כאשר ייחתם צו הרחבה. צו הרחבה הוא צעד משמעותי ברמה החברתית כלכלית אשר מקדם את צמצום הפערים בחברה. הארגון מאמין כי העסקה הוגנת של עובדי ניקיון מהווה חלק מהאחריות שלו כארגון כלכלי וחברתי. ממועד חתימת ההסכם הקיבוצי הארגון מנהל מאבק למתן צו הרחבה ע"י משרד הכלכלה, כך שתנאי ההעסקה החדשים המאפשרים קיום בכבוד לעובדי הניקיון יינתנו לכלל העובדים בכלל המגזרים במשק.
ענף הניקיון הוא קריטי לבריאות הציבור. ניקיון שוטף וקפדני של אזורי עבודה ומרחבים ציבורים יפחיתו את הסכנה הבריאותית וימנעו הפצת מחלות באוכלוסייה ומפגעים תברואתיים. סביבה נקייה גם תסייע בהגדלת התפוקה של העובדים ע"י יצירת סביבת עבודה מאורגנת ונקייה שתוביל להגברת המוטיבציה והמורל של העובדים. מנגד הענף מתמודד עם מחסור בכוח אדם שיגרום לירידה באיכות הניקיון בענפי המשק, ירידה העשויה לתרום להגדלת התחלואה וירידה באיכות החיים בקרב אוכלוסיית ישראל.